טובול חומרי בניין(1990)בע"מ ואח' נ' אלון

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
10269-09
1.7.2011
בפני :
עודד שחם

- נגד -
:
1. טובול חומרי בניין(1990)בע"מ
2. אבני סלע יבוא ושווק מוצרי בנייה
3. טובול קרמיקה בע"מ

:
יעקב אלון על ידי עו"ד נתן ג'ורנו
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

1. התובעות הן חברות בע"מ, העוסקות במכירה ושיווק של ציוד וחומרי בניין. לטענת התובעות, הנתבע רכש מהן סחורות בסך נומינלי, נכון לשנת 2006, של 28,952 ₪. על פי הטענה, יתרת החוב עמדה על סך של 48,952 ₪, אך קבלן בשם רפאל בזיזה שילם סך של 20,000 ₪ בעקבות נקיטת הליכי הוצאה לפועל. יצויין, כי לסכום החוב יש להוסיף, לטענת התובעות, הפרשי רבית והצמדה.

2. לכתב התביעה צורפה כרטסת על שם הנתבע, ממנה עולה סכום החוב האמור. לצד שם הנתבע מופיע בכרטסת בסוגרים "עבור רפ פז". המדובר בחברה השייכת לקבלן הנ"ל. כיתוב דומה מצוי בחשבוניות המצורפות לכתב התביעה, כמו גם בהצעות מחיר. שמו של הנתבע מופיע גם על תעודות משלוח שצורפו.

3. (א) יצויין, כי אין חולק על הסכום שבכרטסת. עם זאת יוער, כי לא צורפה התקשרות כלשהי של התובעות או מי מהם עם הנתבע. לא הוצג מסמך כלשהו, המלמד כי הנתבע הזמין או קיבל, בפועל, סחורה כלשהי מן הסחורה נשוא כתב התביעה. זו אף זו, הכללת השם רפ פז בחשבוניות מלמדת, כי הן היו מיועדות לחברה האמורה, באופן המאפשר לה להציגן מול רשויות המס. במצב זה, הטענה בדבר אספקה לנתבע מעוררת סימני שאלה.

(ב) סימן שאלה זה מתחדד נוכח העובדה, שעולה מכתב התביעה, כמו גם מהסכם פשרה מיום 25.5.08, אשר צורף כנספח א' לתצהירים מטעם התובעות, כי מר בזיזה (בשיקים משוכים על שם אשתו) שילם בגין החוב נשוא התביעה. הוא מתחדד גם נוכח תצהירים שהוגשו מטעם הנתבע, הן של מר בזיזה והן של בנו, אברהם, מהם עולה כי הנתבע לא היה מעורב בהזמנת או בקבלת הסחורה (ראו בפיסקה 7 לתצהירו של אברהם בזיזה). עולה מעדויות אלה, כי הסחורה סופקה, הלכה למעשה, למר בזיזה, ולחברה שבניהולו. כאמור, אין בפניי ולו מסמך אחד, עליו חתום הנתבע, המאשר את עדותו של מר אורן טובול, לפיה הנתבע היה מעורב בהזמנת הסחורה או בקבלתה, במקרה כלשהו. עוד עולה מן העדויות, כי הקשר של הנתבע לעניין נובע מכך שהיה חבר ועד בית ברח' אברהם ארסט בירושלים, שם בוצע שיפוץ על ידי החברה הקבלנית של מר בזיזה (ראו הנספחים לתצהירים מטעם הנתבע).

4. בתצהירי העדות הראשית מטעם התובעות, נטען, תוך שינוי חזית ביחס לכתב התביעה, כי הנתבע הינו ערב. לטענה זו יש עוגן מוצק, מפי הנתבע, בתמליל שיחה עם הנתבע, שהוצג כראיה בפניי. בתמליל אישר הנתבע, כי החשבון לאספקת הסחורה למר בזיזה נפתח על יסוד העובדה שהוא, הנתבע, ערב לחיובים שבו (ראו בעמוד 5 לתמליל). במצב זה, טמון קושי בטענת הנתבע כי אין לו קשר כלשהו לחיובים נשוא התביעה. אין בכך כדי לגרוע מן העובדה, שמדובר בתיזה שונה מזו לה נטען בכתב התביעה. גם לא ברור כיצד, לשיטת התובעות, הנתבע הוא, בעת ובעונה אחת, גם ערב וגם חייב עיקרי.

5. מכל מקום, דין התביעה להידחות, מסיבה אחרת. הטעם לכך נעוץ בעובדה, שבהסכם הפשרה הנזכר לעיל הופטר מר בזיזה מחובותיו כלפי התובעות. מלשון ההסכם עולה תמיכה לכאורית בטענות התובעות, כי המדובר בהפטר לגבי העילה השטרית, הנוגעת לשיקים המשוכים על שם אשתו של מר בזיזה. ברם, פירוש זה מעורר קושי כבר בנקודת המוצא, שכן מר בזיזה לא משך את השיקים, ואינו צד להם. לא הוצבע, בהקשר זה, על כל עילה שטרית נגדו. העילה נגד מר בזיזה היא, בבסיסה, עילה חוזית, שעניינה חוב בגין אספקת סחורה. ממילא, הפטרתו של מר בזיזה היא ביחס לעילה החוזית האמורה.

6. כך עולה לא רק על פי תוכן ההתקשרות. כך עולה גם מעדותו של מר בועז טובול, מנכ"ל משותף של התובעות. מר טובול נחקר על שאלת קיומו של חוב של מר בזיזה, בעקבות ביצוע ההסכם האמור, נספח א' לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעות. תשובתו המיידית היתה, כי מר בזיזה לא חייב לו כסף, ובהקשר זה היפנה להסכם נספח א' הנ"ל. בתשובתו הבאה טען, כי הוא מוותר "על השיקים, לא על החוב". הוא הסביר בהמשך כי לא היה טעם לתבוע את מר בזיזה. אחרי כן, כאשר נשאל אם פטר את מר בזיזה מן החוב, השיב "כנגד פרעון השיקים". משתמע מן התשובה כי אכן ניתן פטור כאמור. ואמנם, בשאלה הבאה נשאל, הוצג לו כי למר בזיזה אין עוד כל חוב בגין הסחורה שמשך, והעד השיב "נכון". דברים אלה מלמדים על העדר חוב, לא רק בגין העילה השטרית, אלא גם בגין עילה חוזית, אם וככל שהיתה נגד מר בזיזה.

7. עד נוסף מטעם התובעות, מר עמיר שבתאי, נשאל גם הוא האם למר בזיזה יש עוד חוב כלפי התובעות, ולאחר התלבטות, לא ידע להשיב לשאלה. יוער, כי העד משמש כרואה חשבון אצל התובעות, ומעדותו עולה כי הוא האחראי אצלן על הגבייה. בנסיבות אלה, אני לייחס משקל לכך, שלא היה בידו להצביע על חוב כלשהו של מר בזיזה כלפי התובעות או מי מהן.

8. דברים אלה תואמים לחלוטין את עדותו של מר רפאל בזיזה עצמו (ראו בפיסקה 17 לתצהירו), לפיהם החוב של החברה "סולק במלואו". על פי עדות זו, נאמר לו, על ידי בא כוח התובעות (בפיסקה 11 לתצהירו), כי "אין יותר חוב", וכי החוב "חוסל". הדברים, אשר התייחסו להסדר שגולם בהסכם הפשרה נספח א' לתצהירי התובעות, לא נסתרו בחקירתו של מר בזיזה.

9. ממכלול העדויות עולה, אפוא, כי מר בזיזה הופטר לחלוטין מיתרת חובו כלפי התובעת. במצב זה, הופטר גם הנתבע מכל חוב כלפי התובעת, בין אם מעמדו הוא של חייב עיקרי, ביחד ולחוד, כפי שעולה מכתב התביעה על צרופותיו, ובין אם מעמדו הוא של ערב, כפי שעולה מתצהירי העדות הראשית. אם מדובר בחייבים ביחד ולחוד, חלה הוראת סעיף 55(ג) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, המחילה הפטר שניתן לחלק מן החייבים ביחד ולחוד, על כלל החייבים. אם מדובר בערבות, חלה הוראת סעיף 5 (א) לחוק הערבות, התשכ"ז – 1967, המחילה על הערב כל הפחתה בחיוב הנערב, שנעשתה מול החייב העיקרי.

10. מסקנה זו אינה משתנה נוכח העולה מן התמליל הנזכר לעיל, לפיו קיבל הנתבע סך של 2,800 ₪, אשר לא הוברר מה הקשר שלו לעניין, ובגין מה ניתן (בעמוד 9 לתמליל). היא גם אינה משתנה נוכח החלטתו של בית המשפט העליון בר"ע 29/84 דונקלמן נ' אריאלי פ"ד לח(2) 185 (1984), אליה מפנה התובע. ההחלטה האמורה עוסקת בפירוש הסדר לעניין ביצוע פסק דין. היא מוגבלת לסיטואציה האמורה, שאינה רלוונטית למקרה שבפניי. גם אם חלה במקרה שבפניי ההבחנה שצוטטה באותה פרשה מן הפסיקה האנגלית, בין פקיעת חוב (המפקיעה גם את חבותם של חייבים ביחד ולחוד ושל ערבים) ובין שלילת זכות תביעה (אשר אין לה תוקף דומה), עולה מכל האמור לעיל כי המדובר במקרה שבפניי בפקיעת החוב, ולא בשלילת זכות תביעה גרידא כלפי מר בזיזה. משפקע החוב, כמבואר לעיל, נשמט הבסיס לחבותו של הנתבע.

11. המסקנה אליה הגעתי בדבר העדר חבות של הנתבע אינה משתנה גם נוכח עדותו של מר בזיזה, כי בשלב מסויים נכנס לחדלות פרעון. מן החומר עולה כי הנתבע נקלע לקשיים כלכליים של ממש (ראו בפיסקאות 8 – 10 לתצהירו). ברם, מן העדויות שבפניי עולה, כי הפטרתו של מר בזיזה מן החוב לא מבוססת על סטטוס של פשיטת רגל, או מצב משפטי דומה. אף אין בפניי תיעוד מתבקש, העשוי ללמד כי מר בזיזה הוכרז פושט רגל, או כי הוא מצוי בסטטוס דומה לזה.

12. התוצאה של כל האמור היא, כי התביעה נדחית. התובעות ישאו בהוצאות הנתבע בסך של 5,000 ₪, המביא בחשבון את סכום התביעה, את תוצאת ההליך, את היקף העבודה שנדרש בו, ואת הקביעות לעיל. לסכום זה אין לצרף מע"מ. הוא ישולם עד ליום 1.8.11.

ניתן היום, כ"ט סיון תשע"א, 01 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>